הסימנים של ראש השנה: מתפוח בדבש ועד ראש דג, ומה עומד מאחורי כל מאכל
סדר הסימנים בליל ראש השנה משלב אוכל, הומור ותקווה. כך תכירו את המאכלים, את הברכות ואת ההבדלים בין המנהגים השונים.
ליל ראש השנה הוא אחד הערבים המשפחתיים החגיגיים ביותר בלוח השנה העברי. לצד הקידוש, החלה העגולה והארוחה החגיגית, יש לו מנהג ייחודי שילדים ומבוגרים אוהבים במיוחד: אכילת הסימנים. מדובר בשורה של מאכלים שעל כל אחד מהם אומרים בקשה קצרה לשנה החדשה, שלעתים קרובות מבוססת על משחק מילים בשם המאכל. המנהג משלב רצינות עם הומור, ומאפשר לכל המשפחה להשתתף. במדריך הזה נכיר את הסימנים, את המקורות שלהם ואת ההבדלים בין המסורות.
מאיפה הגיע המנהג
המקור לסימנים נמצא בתלמוד הבבלי, שם מופיעה האמירה שסימנא מילתא, כלומר שלסימן יש משמעות. התלמוד מונה כמה מאכלים שכדאי לראות או לאכול בראש השנה, ביניהם קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי, כלומר דלעת, רוביה, כרישה, סלק ותמרים. הרעיון הוא שבתחילת השנה, כאשר הדין נגזר, ראוי לפתוח במעשים ובמילים של תקווה וברכה.
לאורך הדורות, הקהילות השונות הרחיבו את הרשימה והוסיפו מאכלים מקומיים ומשחקי מילים בשפות שבהן דיברו. כך נוצר מגוון עצום של מנהגים, שכל אחד מהם משקף את ההיסטוריה ואת המטבח של הקהילה.
חשוב להבין שהסימנים אינם כישוף או סגולה מכנית. מפרשים רבים הדגישו שהם נועדו לעורר את הלב ולכוון את המחשבה לתפילה ולתקווה. המאכל הוא תזכורת מוחשית לבקשה.
התפוח בדבש: הסימן המוכר ביותר
הסימן המפורסם ביותר הוא כמובן תפוח טבול בדבש, שעליו מבקשים שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. המנהג נפוץ בכל העדות, והוא הפך לסמל של ראש השנה גם בעיני מי שאינו מקיים את שאר הסדר. בבתים רבים מגישים את הדבש בכלי מיוחד שמשמש רק לחג.
במקום דבש דבורים, יש משפחות שמשתמשות בסילאן, דבש תמרים, שיש הסבורים שהוא הדבש שמוזכר בתורה בביטוי ארץ זבת חלב ודבש. החלה העגולה, המסמלת את מחזוריות השנה, נטבלת אף היא בדבש במקום במלח בקהילות רבות, מראש השנה ועד סוף החגים.
הסימנים המסורתיים ומשמעותם
לכל מאכל בסדר הסימנים יש בקשה משלו, ורבות מהן מבוססות על הדמיון בין שם המאכל בארמית או בעברית לבין מילה בבקשה:
- תמר: שיתמו שונאינו, מלשון תם וכלה.
- רוביה או לוביה: שירבו זכויותינו, מלשון ריבוי.
- כרתי או כרישה: שייכרתו שונאינו.
- סלק: שיסתלקו אויבינו.
- קרא או דלעת: שייקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניו זכויותינו.
- רימון: שנהיה מלאים מצוות כרימון, שעל פי המסורת יש בו גרגרים רבים.
- ראש של דג או כבש: שנהיה לראש ולא לזנב.
- דג: שנפרה ונרבה כדגים.
- גזר: בקהילות שדיברו יידיש, השם מערן מזכיר הרבייה, ובעברית נוסף משחק המילים על גזר הדין.
ההבדלים בין העדות
בקהילות ספרדיות ועדות המזרח, סדר הסימנים הוא לרוב טקס מסודר ומלא, עם צלחת מיוחדת שבה מונחים כל המאכלים, ונוסח קבוע של יהי רצון שנאמר על כל אחד מהם. במשפחות רבות כל אחד מבני הבית אומר בתורו את אחת הבקשות, והסדר יכול להימשך זמן לא מבוטל.
בקהילות אשכנזיות, המנהג מצומצם יותר בדרך כלל, ומתמקד בתפוח בדבש, בראש דג ובגזר מבושל במתיקות, כמו הצימעס המסורתי. לעומת זאת, במטבח האשכנזי הודגשו מאכלים מתוקים בארוחה כולה, ונהוג היה להימנע ממאכלים חמוצים או מרים בחג.
בישראל של היום, משפחות רבות מאמצות מנהגים מכמה עדות, במיוחד כשבני הזוג מגיעים מרקעים שונים. זו דוגמה יפה לאופן שבו מסורות מתערבבות ומתחדשות.
סימנים חדשים ומשחקי מילים יצירתיים
בשנים האחרונות התפתחה מגמה של הוספת סימנים חדשים ומשעשעים, ברוח המנהג המקורי של משחקי מילים. יש משפחות שמגישות עלי חסה ומבקשות שנה של חסד, צימוקים ושמבקשים שנה בלי צימוק, או סלרי עם בקשה לשכר טוב. ילדים נהנים במיוחד להמציא סימנים כאלה, וזו דרך נהדרת לשתף אותם ולהפוך את הסדר לחגיגה.
היצירתיות הזו אינה סותרת את המסורת, להפך. היא ממשיכה את הרעיון שהמאכל הוא נקודת מוצא לבקשה אישית. יש בתים שבהם כל אחד מבני המשפחה מביא סימן משלו, ומספר מה הוא מבקש לעצמו ולמשפחה בשנה הקרובה.
איך לערוך סדר סימנים בבית
מי שרוצה לאמץ את המנהג יכול להתחיל בפשטות. הכינו צלחת עם כמה מהסימנים הקלאסיים: תפוחים ודבש, תמרים, רימון, סלק מבושל, דלעת אפויה, ולמי שמתאים לו, דג. הדפיסו את נוסח הבקשות או השתמשו בסידור, וחלקו את התפקידים בין בני המשפחה.
אפשר להפוך את הסימנים גם למנות של ממש: סלט סלק, פשטידת דלעת, קציצות כרישה או לוביה מבושלת. כך הם הופכים לחלק מהארוחה ולא רק לטקס סמלי. ולמי שאינו אוכל דגים, יש מי שמשתמשים בראש של חסה כתחליף לבקשה להיות לראש.
עוד מנהגים של ליל החג
לצד הסימנים, יש בליל ראש השנה מנהגים נוספים שכדאי להכיר. בקהילות רבות נהוג לברך זה את זה בברכה לשנה טובה תכתבו ותחתמו, ובבתים רבים מקפידים לא לכעוס ולא להתווכח בערב החג, מתוך אמונה שאווירת הפתיחה משפיעה על השנה כולה.
בליל החג השני נהוג לאכול פרי חדש, כמו רימון בפעם הראשונה בעונה או פרי אקזוטי שלא טעמו השנה, ולברך עליו שהחיינו. זו הזדמנות נוספת לשתף את הילדים, לבחור יחד פרי חדש בשוק ולגלות טעמים שלא הכירו.
לסיכום, סדר הסימנים הוא אחד המנהגים היפים והחמים של ראש השנה. הוא מחבר בין דורות ובין עדות, מאפשר לכל אחד ליטול חלק ומזכיר שהשנה החדשה מתחילה בתקווה. בין אם תקפידו על הנוסח המלא ובין אם תסתפקו בתפוח בדבש ובכמה בקשות אישיות, זו דרך מתוקה במיוחד לפתוח את השנה.
